שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' עירית ראשון לציון

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים שמקורה במפגע שנוצר בכביש המצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת.

לטענת התובעת ביום 27.5.09 נסע רכב המבוטח על ידי התובעת בכביש העוקף את נחלת יהודה כאשר לפתע החליק הרכב ופגע באי תנועה עקב הימצאותם של מים רבים בנתיב הנסיעה.

לשיטת התובעת המים אשר נמצאו על הכביש ומקורם בטפטפות או באמצעי השקיה אחר הם שגרמו לאירוע התאונה וכי מוטל היה על הנתבעת למנוע היווצרותו של מפגע זה.

בכתב התביעה נטען כי במקום שבו שולמו על ידי התובעת, כחברה שביטחה את הרכב, מלוא תגמולי הביטוח, שהרי על הנתבעת לפצותה באותו שיעור בתוספת הוצאות ההליך ושכר טרחה.

לטענת הנתבעת האחריות לאירוע התאונה, ככל שהתרחש, מוטלת במלואה על כתפי נהגת הרכב שכן לא הוכח שהיה קיים מפגע במקום או כי מפגע זה גרם לאירוע התאונה. עוד נטען כי גם במקום שבו היו מים על הכביש שהרי יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת לאירוע התאונה בשיעור של 100% עקב דרך נהיגתה בהתחשב בתנאי המקום והזמן.

בכתב ההגנה הוכחש קיומו של נזק ושיעורו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.

מצאתי את עדותה של נהגת הרכב כתמוהה ובלתי סדורה.

מחד נטען בכתב התביעה כי מקור התאונה הוא ברטיבות שהיתה על הכביש עקב השקיית השטחים הציבוריים לצד הכביש.

עם זאת במסגרת העדות טענה התובעת כי הכביש היה גם חלק מאוד מעצם טיבו וכי ייתכן והיו סימני שמן כמו גם בורות.

נהגת הרכב טענה כי נסעה במהירות של כ- 60-70 קמ"ש.

הצדדים לא חלקו על העובדה כי מדובר לכאורה בכביש המצוי בשטח המוניציפאלי של הנתבעת, לכאורה עסקינן במהירות החורגת מזו הסבירה (וייתכן אף החוקית) באותו כביש.

הנהגת טענה כי אירוע התאונה היה בסמוך לצומת בו ביקשה לפנות. (עמוד 1 שורה 16 לפרוטוקול).

העובדה כי בסמוך לצומת בו ביקשה נהגת הרכב לפנות, היא מצאה לנסוע במהירות של כ- 65 קמ"ש, בכביש עירוני, אינה סבירה בעיני בעליל.

נהגת הרכב הוסיפה וטענה כי נסעה בתוך ממטרות לאורך מרחק של כ- 100 מטר (עמוד 1 שורות 16-17 לפרוטוקול).

ניתן היה לצפות מנהג סביר בנסיעות אלו כי יאט ויתאים את דרך ומהירות נסיעתו לתנאי המקום.

קיים כרסום מהותי בטענתה של התובעת על פיה הופתעה נהגת הרכב מן הרטיבות על כביש אשר הובילה לתאונה, במקום שבו טענה הנהגת בפני כי נסעה מרחק לא מבוטל באותם תנאים קודם שהתרחשה התאונה.

צודקת ב"כ התובעת בטענתה כי רשות מקומית אחראית למפגעים הקיימים בכבישים המצויים בשטחה. עם זאת אחריות של רשות מקומית או כל בעל חזקה אחר במקרקעין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מאיינת את אחריותו של הנהג הסביר לנהוג בסבירות.

כמו כן לא בכל מקום שבו קיימת רטיבות כזו או אחרת על הכביש, יש מייד להורות כי מלוא האחריות לכל תאונה, מוטלת אינהרנטית לפתחה של הרשות המקומית.